| |


בס"ד, יום רביעי כ"ד באב תשע"ז  16.8.2017
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תפילות (לפי עדות)
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
מפטירה להלוויה
השבעה ובית האבל
הלכות אבלים
שנת האבל וימי זכרון
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
חישוב תאריכי אבלות
דף הבית > דינים ומנהגים > הלכות ומנהגי אבלות > מפטירה להלוויה > טהרה ורחיצה
טהרה ורחיצה

רחיצת המת וטהרתו מסורים בידי אנשי החברה קדישא אשר פועלים לפי דיני ומסורת ישראל מדור דור, תוך שמירה מרבית על כבוד המת.

לקט תשובות בענין זמן הטהרה

(מתוך ספרו של רב החברה קדישא הרב יעקב רוז'ה "וזרקתי עליכם מים טהורים")

שו"ת חתם סופר חלק ב' (יו"ד) סימן שכח

יראה בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה תלמידי הותיר הרב המופלג חרוץ בעל פיפיות כש"ת מו"ה וואלף נ"י אבדק"ק לוגאש.

תמול שלשום הגיעני נעימות ימינו אודות הלנת המתים יום או יומיים על פי פקידת המלכות יר"ה, ורובם מתנוולים ואין רבים רוצים להתעסק בטהרה ולבישה אם יש להתיר ולטהרו וללובשו מיד ורבים מתעסקים בו ולהלינו אחר כך ולשנות מנהגם מאז סמוך הטהרה סמוך לקבורה מפני שדרכו להתנוול ע"י פרש שעל פניו ממאכלו ומשקה רפואות.

הנה עיקר מנהג סיכה והדחת המת הוא במשנה מסכת שבת סוף פרק כ"ג סכין ומדיחין וברמב"ם וטוש"ע יו"ד סימן שי"א סעיף ז', ומשמעות כולם משמע שאין הדחה זו סמוך לקבורה היינו בין השמשות דמאי שנא. אלא בכל שעה מהיום סמוך למיתה ממש, ואע"ג שאין זה טהרה הנוהגת אלא הדחה בעלמא שהרי אין לזוז בו אבר בשבת, מכל מקום חזינן דמנהג ראשונים ומצוה היא להסיר לכלוך המת מיד סמוך למיתה שלא יהיה מוטל בבזיון וצלם אלקים יתבזה ח"ו ובספר חסידים סי' תק"ס כתב שהחסידים רוחצים ידיהם סמוך למיתה דכתיב כלעומת שבא כן ילך מה ביאתו לעולם ברחיצה אף יציאתו עיין שם, מכל מקום, על כל פנים יש סמך קצת לרחוץ מיד אחר מיתה עכ"פ, וכ"ש כשהוא לצורך כבודו שימאסו העוסקים בטהרה ומלבוש יעיי' מ"ש ש"ג שבד"מ סי' שי"א ומביאו מגן אברהם שם, ואך כשאין הקבורה רחוק ממיתה שפיר דמי להמתין עד שעת קבורה מטעם שדרכו לחזור ולהתנוול אך באופן שנשתנה עתה עפ"י פקידת המלכות י"ל לרחצו ולטהרו ולהלבישו מיד ולכרוך על המלבושים סדין ושוב כשיצא בלעו מפיו יחזרו וינקהו סמוך לקבורה ויסירו הסדין המלוכלך ההוא ומלבושיו ישארו נקיים ויסירו והחכם עיניו בראשו ויבולע מות לנצח.

ערב שבת קודש חזון תקפ"ט לפ"ק.

משה הקטן סופר מפרנקפורט דמיין.

שו"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא – יו"ד סימן רי"א

תשובה לכבוד אהובי ידידי וחביבי הרב המאור הגדול החכם השלם במעלות ומדות כ"ש מו"ה יוסף נר"ו אב"ד דק"ק רויזניץ והגליל:

ברגע זה לקחתי לי פנאי לראות מכתבו. והנה הוא שואל שתים. האחת, אם יש לסמוך אם ימסור המת לכתפים שיפסוק האנינות כמבואר ביו"ד סימן שמ"א סעיף ג' (בשערי ציון), אם למסור המת לכתפים עיין שו"ת כתב סופר להגאון ר' אברהם שמואל בנימין בהגאון מוהר"מ סופר (סי' קפ"ב) יעויין שם. שנית, שאל להיות שע"י שיש שני ימים בין מיתה לקבורה ומתוך כך ריחו נודף ובפרט בימי הקיץ ובקושי ימצאו אנשים שדעתן יפה שיתעסקו בטהרתו ולכן רוצים לטהרו תיכף סמוך לימתתו כאשר נהגו בעת שהיה רשות לקוברו בו ביום ולשומו אחר הטהרה בארון שלם נקוב מלמטה וכאשר יגיע עת קבורתו יוליכוהו עם הארון למקום קברו...

... ולענין גוף שאלתו השניה כיון שעושים כן לכבוד המת שלא ימנעו להתעסק בטהרתו רשאים לעשות כן. ולרוב טרדותי קצרתי.

דברי הד"ש.

 

שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב' סימן קמ"ח

 

בענין הטהרה מתי לעשות אסרו חג שבועות תשכ"א. מע"כ ידידי מו"ה ר' זאב וואלף סילבערבערג שליט"א.

הנה בדבר החלוקי דעות בין שני ח"ק מתי לעשות הטהרה עם סמוך לקבורה או סמוך למיתה, עיין בחת"ס יו"ד סימן שכ"ח שנותן טעם גם לעשות הטהרה סמוך למיתה כדי שלא יהיה מוטל בבזיון. ומביא סמך לזה ממתני' דשבת דף קנ"א שהיו נוהגין להדיח תיכף דהא איירי שם במת בשבת שמדיחין אותו במים והוא להסיר לכלוך המת מיד. ואף שהתם לא איירי בטהרה הנהוגה שזה אסור בשבת דהא אסור אף להזיז בו אבר וכדהזכיר בעצמו, וא"כ קשה לכאורה, דאיזה סמך יש מזה. נראה דכוונת החת"ס דכיון שאנחנו אין נוהגין בהדחה זו ונמצא שלא יוסר הלכלוך אלא כשיעשו הטהרה לכן יש לעשות הטהרה כמה שאפשר סמוך למיתה. אבל מכל מקום מסיק גם החת"ס שבשביל שמצוי שיצא אח"כ פרש מפיו ממאכלות ומשקה רפואות שפיר דמי להמתין מלטהר עד סמוך לקבורה. ורק כשיש צורך לעשות טהרה סמוך למיתה יעשו אז הטהרה ויכרכו על התכריכים סדין דכשיצא בלעו מפיו אח"כ יחזרו וינקו מקום זה ויסירו הסדין המלוכלך ומלבושיו שהן התכריכין ישאר נקיים. והובא בפ"ת יו"ד סימן שנ"ב סק"ג.

נמצא לדינא יותר טוב להנהיג לעשות הטהרה סמוך לקבורה כדמסיק החתם סופר, וכן משמע מהנודע ביהודה תנינא חלק יורה דעה סימן רי"א שכן היו נוהגין בסביבותיו ורק מפני הצורך שיקשה אח"כ לטהרו כתב שרשאין לעשות סמוך למיתה. אבל אם יש מקום שנוהגין לעשות הטהרה סמוך למיתה כיון שהחתם סופר כתב שיש לזה טעם וגם סמך קצת ממתני' דשבת קנ"א רשאין לנהוג כן. וטוב שיתנו אותו תיכף אחר הטהרה בארון כדאיתא בנודע ביהודה שם כיון שבמדיתנו נותנין את המת בארון. וזה יותר טוב ממה שכתב החת"ס דיכרכו סדין על התכריכים ויחזרו וינקו אותו שהחת"ס כתב זה במקומות שלא היו נותנין את המת בארון, אבל כשיתנו את המת בארון אין צורך לזה דהוי לענין זה ככבר נקבר כיון שלא יפתחו את הארון. אבל הוא דווקא כשיודעין שמנהג עירם היה לעשות את הטהרה סמוך למיתה דאם אין ידוע להם בברור יש להם להנהיג לעשות את הטהרה בסמוך לקבורה כמנהג רוב המקומות.

ידידו, משה פיינשטיין.


סדר הרחיצה והטהרה

1. אנשים יתעסקו בטהרת אנשים, ונשים יתעסקו בטהרת נשים. (יו"ד שנ"ב ג)

2. ראוי שכל אחד מהמתעסקים יהיה בקי בדיני ומנהגי הטהרה. וטוב שהמתעסקים יתאספו מזמן לזמן וילמדו ויחזרו על הדינים והמנהגים הנוגעים לרחיצה וטהרה כדי לדעת את המעשה אשר יעשות וכדי שהטהרה תתנהל ללא שהיות. (זכרון מאיר עמוד 292)

3. טוב שהמתעסקים בטהרת המת יטהרו את עצמם בטבילה במקוה לפני הטהרה. (גשר החיים עמוד צג)

4. כל מי שאינו עוסק בטהרה אסור לו להיות נוכח באותו חדר בעת הטהרה. (זכרון מאיר עמוד 298)

5. אסור לאדם להתעסק בטהרת אביו, אביו החורג, חמיו, בעל אחותו. (גשר החיים עמוד צד)

6. תלמיד בטהרת רבו, אם התלמיד בקי בטהרה מותר לו לטהר את רבו, ואם אינו מתעסק בטהרה אסור לו להיות נוכח בחדר הטהרה. (גשר החיים עמוד קו)

7. כל מעשי ועניני המת יהיה בצניעות כאילו הוא חי שלא יתבזה כי הנשמה מכירה בכבוד הגוף ובבזיונו. (ערוך השולחן שנ"ב ד)

8. כתב ב"חכמת אדם" קונטרס "מצבת משה":

"ולא יהיה דבר זה (טהרת המת) קל בעיניהם כי הלא החמירו חז"ל כל כך בכל עניני כבוד המת ופטרו המתעסקים מכל מצוות שבתורה ואם זה הוא אפילו בהספדו, כל שכן בהתעסקות".

"ובאמת כל עניני טהרתו לא מצינו לזה שורש בגמרא אך כולם מקובלים מרבי יהודה החסיד וכמבואר ברוקח וברבינו ירוחם בכלבו, ועיין במעבר יבוק שהוא היה תלמיד מפאנו והוא רבי מנחם עזריה (הרמ"ע מפאנו) ועל כל מנהג ומנהג שנוהגין עם המת, כתב סודות גדולים ונוראים, אך להיות שהדבר נמסר לכל אדם, הכל אצלם כמצות אנשים מלומדה, וכפי שראיתי נוהגין עם המת כאילו רוחצים חתיכת בשר, אוי לאותה חרפה ובושה, ולדעתי, תחת שחושבים לקבל שכר על זה הלואי שלא יהיה להם עונש גדול ודי בהערה זו". עד כאן דבריו.